לקראת 2050 , העיר הישראלית צפויה להכפיל את שטחה על מנת לעמוד בקצב בגידול הדמוגרפי. בהתאם לכך, ציפוף עירוני ללא התפשרות על תפקוד סביבתי צפוי להוות אתגר משמעותי שדורש הערכות ומחשבה כבר היום. בניגוד למגמה העולמית שהחלה בשנים האחרונות להטמעת מדדים סביבתיים בתכנון העירוני, התכנון בישראל מונע לרוב משיקולים נקודתיים, ללא שילוב שיקולי קיימות בראייה כוללת, ומבנים נמדדים בעיקר בתחום מגרשם בלבד ללא הטמעת מדדים וערכים עירוניים כגון מיקרו אקלים, הליכות וקישוריות או אופטימיזציה אנרגטית (ייצור או התייעלות) ברמה האזורית. מתוך ההזדמנות לחדשנות מרחבית שמפתחת דיון זה באמצעים אדריכליים, הקורס יתמקד בהקניית ארגז כלים שיסייע לסטודנטים לשלב אספקטים אקלימיים בארכיטקטורה, החל משלבי התכנון הראשוני בקנה המידה של הבלוק העירוני. תוצאות למידה: עם סיום הקורס הסטודנטיות והסטודנטים יהיו מסוגלים: 1. ליצור ולבצע אופטימיזציה של טיפולוגיות בלוק עירוני מתוך נקודת מוצא סביבתית רחבה. 2. להכיר מדדים סביבתיים שונים וכן כלים שונים לחישוב יעיל שלהם במרחב הבלוק העירוני. 3. לתכנן טיפולוגיות בניה חדשות שמחד עונות לאתגרים הדמוגרפיים המשמעותיים בעיר המצטופפת ומאידך יתייחסו להיבטי התפקוד הסביבתי בראיה רחבה - משילוב ערכי של איכות סביבתית ושלומות, לייצור והתייעלות אנרגטית. 4. להתנסות בניסוח יחסי הגומלין בין ההיבטים הסביבתיים והאנליזה החישובית שלהם, לבין ביטויים בתכנון האדריכלי בפרקטיקה.

פקולטה: ארכיטקטורה ובינוי ערים
|תואר ראשון |תארים מתקדמים

מידע סמסטריאלי